<h1>הרוקח סימן רי"ד</h1>
<h2>דף פא:</h2>
כל העשי"ת נופלין על פניהם בתחינה לבד מעיה"כ בהשכמה ואין אומר וידוי בעיו"כ בהשכמה אלא פעם אחת. מר"ה ועד יוה"כ הם י"ת בין ליחיד בין לרבים להתוודות. הלכות עי"כ. מתודה שחרית פעם אחת לפי שיש לו להתוודות במנחה קודם אכילתו ובמעריב וא"א תחנון מעי"כ עד שחרית א"ח דסכות. תני ר' חייא מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בט' מתענין והלא בי' מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בט' בו מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי כדאמר בפ"א דברכות ובפ' בתרא דיומא (דף פ"א) ובר"ה ואסור להתענות בט' בו כדאמר בפסחים בפ' ואלו דברים (ס"ח ע"ב) בגמ' אמר ר"א מר בריה דרבינא כוליה שתא יתיב בתעניתא לבר מעצרת ופוריא ומעלי יומא דכפורי מדתני רב חייא מדפתי ועניתם כו', ומדיתיב כוליה שתא בתעניתא ולא מעלי יומא דכיפורי ש"מ אסור להתענות. והיו נוהגין בגליל לשחוט בהמות הרבה כדמשמע בשחיטת חולין בפ' אותו ואת בנו (דף פ"ג) ואמרי' בבראשית רבה בפ' ויברך אלהים את יום השביעי מעשה בחייט אחד שקנה דג בי"ב דינרין לעי"ה.
<h2>דף פז:</h2>
כל העשי"ת נופלין על פניהם בתחינה לבד מעיה"כ בהשכמה ואין אומר וידוי בעיו"כ בהשכמה אלא פעם אחת. מר"ה ועד יוה"כ הם י"ת בין ליחיד בין לרבים להתוודות. הלכות עי"כ. מתודה שחרית פעם אחת לפי שיש לו להתוודות במנחה קודם אכילתו ובמעריב וא"א תחנון מעי"כ עד שחרית א"ח דסכות. תני ר' חייא מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בט' מתענין והלא בי' מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בט' בו מעלה עליו הכתוב כאלו התענה תשיעי ועשירי כדאמר בפ"א דברכות ובפ' בתרא דיומא (דף פ"א) ובר"ה ואסור להתענות בט' בו כדאמר בפסחים בפ' ואלו דברים (ס"ח ע"ב) בגמ' אמר ר"א מר בריה דרבינא כוליה שתא יתיב בתעניתא לבר מעצרת ופוריא ומעלי יומא דכפורי מדתני רב חייא מדפתי ועניתם כו', ומדיתיב כוליה שתא בתעניתא ולא מעלי יומא דכיפורי ש"מ אסור להתענות. והיו נוהגין בגליל לשחוט בהמות הרבה כדמשמע בשחיטת חולין בפ' אותו ואת בנו (דף פ"ג) ואמרי' בבראשית רבה בפ' ויברך אלהים את יום השביעי מעשה בחייט אחד שקנה דג בי"ב דינרין לעי"ה.
בשילהי יומא ת"ר מצות ווידוי עי"כ עם חשיכה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מתוודה קודם שיאכל שמא תטרף דעתו בסעודה הילכך מתפלל במנחה קודם שיאכל י"ח ברכות עד המברך את עמו בשלום. ומתחיל בכונה גדולה הוידוי תבא לפניך תפלתינו עד ואנחנו הרשענו מה נאמר אתה יודע על חטא עד ומוחלן לשבטי ישורון ומסיים האל הסלחן וכן משמע בירושלמי, אלהי עד שלא נוצרתי יהיו לרצון אמרי פי. ואוכלין מבעוד יום ועניתם את נפשותיכם בתשעה יכול בתשעה תלמוד לומר בערב אי בערב יכול משחשיכה תלמוד לומר בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקודש. ונשים נמי חייבות בתוס' עינוי כדאמרינן בסוכה בפ' הישן (דף כ"ח) מן האזרח ואם אוכלות סמוך לחשכה ואנו יודעים אם נמחה בידן לא ישמעו נשתוק, כדמשמע במס' ביצה בפ' המביא בתחלתו. ואם יו"כ בשבת ואכל סעודתו בע"ש לא יקדש על הכוס כדאמר בפ' בכל מערבין יו"כ דליכא כוס. ויש לו להאכיל בניו ובני ביתו כדאמר בערבי פסחים (דף ק"ט) אמרו עליו על ר"ע מימיו לא אמר הגיע עת לעמוד מבית המדרש חוץ מעי"כ שיאכילו לבניהם ולבנותיהם ואם אכל סעודה המפסקת בעיו"כ אם צמא למים או מבקשין ממנו שיאכל יוכל לאכול ולשתות בעוד היום גדול כדאיתא באיכה רבתי על הפסוק ותזנח משלום נפשי גבי ר"י בן בתירה. לאחר אכילה טובלין כל ישראל לטהר את עצמן ויש עושין אחר אכילה רחיצה ומנהג לקבל מלקות קודם אכילה יש פעם אחת ויש ג"פ. לעת ערב מבקשין מחילה זה מזה כדאמר בפ' בתרא דיומא (דף פ"ה) דדרש ר"א בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. עבירה שבין אדם להקב"ה יה"כ מכפר עבירות שבין אדם לחבירו אין יה"כ מכפר עד שירצה לחבירו. ובב"ק בפ' החובל אע"פ שנתן לו כל ממון שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו. א"ר יצחק המקניט את חבירו אפי' בדברים צריך לפייסו ומרבה עליו ריעים ואם מת צריך להביא י' על קברו. וכשמבקשין מחילה מן האדם לא יסרבו כדאמר רב פפא בפ"א דר"ה (דף י"ז) אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו ואם מחל לו נענה בתפלתו כדאמר בשלהי סדר תעניות האלו (דף כ"ה) כשירד ר"ע ואמר א"מ וכו' יצתה בת קול וכו' שהעביר על מדותיו וכן משמע בפ' בתרא דיומא (דף פ"ז) וכן בב"ק בפ' החובל (דף פ"ט) [דף צ"ב] וכן בערובין בפ' כיצד מעברין וצ"א לעבור על מדותיו כדאמרינן בפ"א דר"ה וכן בירושלמי פ' החובל ובמדרש הרנינו ובתוספתא דבבא קמא.
